פסק-דין בתיק עפ"ג 29472-07-11

המשיב הורשע על פי הודאתו בת.פ. 4714-05-11 (בימ"ש השלום בראשל"צ) בעבירה של החזקת 200 גרם חשיש, שנתפסו בדירתו, יחד עם 1.7 גרם קוקאין לשימוש עצמי, בגידול שיח קנבוס במשקל 513 גרם נטו, וכן בהחזקת רכוש גנוב ובתוכו מכשיר טלוויזיה, מקרן סרטים, טלפון נייד, 3 כרטיסי SIM, 207 תכשיטי פלסטיק ו- 2,700 ש"ח במזומן.

המשיב נידון ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לקנס בסכום של 5,000 ש"ח ולעונשי מאסר על תנאי של 6 ו- 3 חודשים בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי קולת עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות והמערערת טוענת בהודעת הערעור ובטיעוני באת כוחה בפנינו כי שגה בימ"ש קמא שלא נתן את המשקל הראוי לחומרת העבירות בהן הורשע המשיב, ולא הטיל עליו עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, ולא פסל אותו בפועל ועל תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.

לטענתה, עבירות של החזקת סם שלא לשימוש עצמי וגידול סם מסוכן בצד עבירות רכוש מלמדות על כוונת סחר מצד המשיב, ולא על שימוש עצמי, וטעה בימ"ש קמא כאשר הטיל על המשיב מאסר לריצוי בעבודות שירות למרות שהחזיק בביתו סוגי סם שונים.

המערערת טוענת עוד כי שגה בימ"ש קמא כאשר לא פסל את המשיב מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה על פי הסמכות המסורה לו בפקודת הסמים, וכן שייחס חשיבות רבה מדי לגילו הצעיר של המשיב, להודאתו, ולחסכון בזמן השיפוטי, ולא נתן דעתו במידה הראויה לעברו הפלילי שכולל עבירות רכוש ואלימות בגינן ריצה עונשי מאסר ועבירה של שימוש בסם לשימוש עצמי.

ב"כ המשיב מתנגד להחמרה בעונשו של המשיב, ועומד על כך שהמשיב סיים מעצר של כחודשיים עובר לגזר-הדין של בימ"ש קמא, מאז השתחרר הוא השתלב בעבודה ואין מקום להחזירו לבית הסוהר על מנת שירצה מאסר מאחורי סורג ובריח.

ב"כ המשיב מצביע על כך שלא מדובר בכמויות סם גדולות יחסית ושעברו הפלילי של המשיב כולל הרשעה אחת בלבד בגין החזקת סם לשימוש עצמי.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא מעלה כי הוא לא התעלם מהתנהגותו של המשיב, אשר החזיק בכמויות שונות של סמים לשימוש עצמי או שלא לשימוש עצמי וגם לא התעלם מעברו הפלילי, אך קבע כי " על אף שהעבירות מסוג זה מחייבות בשים לב לכמות הסם ובעברו הפלילי של הנאשם מאסר ממשי, הרי שאסתפק בנסיבות אלה במאסר על דרך של עבודות השירות בהתאם לחוות דעת הממונה".

עיון בגזר-הדין אכן מעלה כי הוא מונה נסיבות מקלות עבור המשיב וביניהן היות העבר הפלילי בתחומים שאינם בתחום הסמים, דהיינו, עבירות רכוש ואלימות, אך עיון בגיליון ההרשעות הקודמות שהוצג בפנינו מעלה כי בגין עבירות אלה נידון המשיב לעונשי מאסר ועונש מאסר אחרון של 8 חודשים שהוטל עליו בגין עבירות של תקיפה וחבלה ממשית נושא ת.פ. 6077/08 (בימ"ש שלום ת"א), שוחרר זמן לא רב לפני שעבר את העבירות נושא גזר-הדין.

מהאמור לעיל עולה כי לא היו בפני בימ"ש קמא, כמו גם בפנינו, נסיבות חריגות המצדיקות סטיה ממדיניות הענישה הראויה בכל הקשור למי שמחזיק סמים מסוגים שונים ובכמויות לא מבוטלות שלא לשימוש עצמי ולשימוש עצמי, שהיא הטלת עונש מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

בימ"ש קמא לקח בחשבון, כפי שגם אנו לוקחים בחשבון, את העובדה שהמשיב היה עצור במשך כחודשיים עובר למתן גזר-הדין על ידי בימ"ש קמא, ושקבלת הערעור תגרום להחזרתו מאחורי סורג ובריח אך זו תוצאה מתחייבת ממדיניות הענישה וממתן משקל ראוי לנסיבותיו המחמירות של המשיב בכל הקשור להתנהגותו נושא גזר-הדין ולעברו הפלילי.

אין בעובדה שהמשיב השתלב במקום עבודה לאחר שחרורו ממעצר כדי להקל עמו בצורה שהקל עמו בימ"ש קמא שכן גם עובר לביצוע העבירות נושא גזר-הדין הוא היה במסגרת עבודה.

לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בהלכה לפיה בימ"ש לערעורים לא ממצה את הדין עם נאשם שהחליט להחמיר בעונש שהוטל עליו על ידי בימ"ש קמא, אנו מקבלים את הערעור ומטילים על המשיב 8 חודשי מאסר בניכוי תקופת מעצרו, החל מיום 27.4.11 ועד יום 16.6.11.

אנו פוסלים את המשיב מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים משחרורו ממאסר.

אנו פוסלים את המשיב מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים מיום קבלת רישיון נהיגה, שלא ירצה אלא אם יעבור תוך שנתיים מאותו יום עבירות על פקודת הסמים או עבירה של נהיגה בזמן פסילה או עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה.

המשיב יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות בימ"ש זה ביום 1.11.11 בשעה 12:00 כשהוא מצויד בתעודת זהות, ואם לא יתייצב - ייעצר ויועבר למשמורת שב"ס.

<#3#>